ולכן קדרה של בשר שבשלו בה ירקות או מים ותחבו בה כף חולבת ואחד מהם ב"י וא' אינו ב"י הכל מותר מטעם הנזכר בסימן הקודם אלא שנוהגין להחמיר לאסור הכלי שאינו ב"י משום מראית העין כיון שהמאכל אוכלין במין הכלי שהוא ב"י (ט"ז סי' צ"ה) ואינו אלא חומרא בעלמא ולכן אם חזר ותחב כלי זה שאינו ב"י שנאסר בקדרה אחרת אינו אוסר (צ"ד סעיף ה') ומה שנתבשל בתוכו אם הוא מים לבד נוהגין בהן איסור לכתחלה דכיון דאינו מאכל ואין בו הפסד כלל הוי כלכתחלה דאפילו נותן טעם לפגם אסור לכתחלה (צ"ה סעיף ג') ואם הוא דבר מאכל מותר מדינא לאכלו כמין הכלי שהוא ב"י כגון שהיה הקדרה של בשר ב"י ותחבו בה כף חלב אב"י מותר לאכול המאכל עם בשר ואם הוא מאכל שאפשר לאכלו בלא שומן או חלב וגם האדם אינו מקפיד בכך הוי כלכתחלה ומ"מ יאכלנו במין הכלי שהוא ב"י ר"ל בכלי בשר אם הכלי של בשר היה ב"י ואם אי אפשר לו לאכלו כך הוי כדיעבד ומותר לאכלו בשומן או חלב כמין הכלי שהוא ב"י (כו"פ סימן נ"ד) (ואם הקדירה אב"י ויש ס' נגד הכף שהוא ב"י נל"ד דהכל מותר אפילו לדעת הש"ך שהבאתי בכלל מ"ו סימן ט' שהרי מן ההכרח בכאן לאכול דוקא המאכל במין הכלי שאב"י היינו הקדירה דנטל"פ לכתחלה אסור ונגד הכף יש ס' ואין כאן שום טעם אפילו מנ"ט בר נ"ט) והפמ"ג כתב אם בשלו מים בקערה שאב"י ותחבו כף חולבת ב"י אפילו אין ס' נגד הכף מותר הקדירה כיון דהמים נשפכין ליכא משום מראית העין:
חכמת אדם · סימן מ״ח, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
