ולמנהגינו ע"פי הכרעת רמ"א כל שנתערב יחד ב' פליטות של שני כלים שהם ב"י חשבינן ליה לנ"ט בר נ"ט דאיסור' דדוקא כשעמד טעם ב' בהיתר אמרינן נ"ט בר נ"ט מותר כגון דגים שעלו בקערה של בשר שיש כאן נ"ט בר נ"ט ועדיין אין בו תערובת איסור וכדלעיל סימן א' אבל הכא תיכף נתערבו ב' הפליטות יחד אא"כ יש ס' נגד אחד מן הכלי דכיון דיש ס' נגדו א"כ לא נתן טעם וכדלעיל סימן ט' או שהיה אחד מן הכלי אינו ב"י מבליעת כ"ר דאז ג"כ הכל מותר דאותו שהוא ב"י ודאי מותר שהרי לא קיבל טעם אלא מאינו ב"י שהוא נ"ט לפגם ואותו שאינו ב"י נמי מותר שהרי קיבל טעם מנ"ט בר נ"ט ועדיין הוא היתר כיון שהכלי השני אינו בן יומו וא"כ כל הכלים מותרים (שם בהגהת רמ"א):
חכמת אדם · סימן מ״ח, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.