ואם הבשר בכלי שני ועדיין היס"ב י"א כיון שהוא דבר גוש דינו ככ"ר כמבואר כלל ס' סימן י"ב ולהאומרים דאין חילוק בין גוש וצלול אפילו אין הסכין ב"י צריך לקלוף הבשר כיון שעכ"פ יש בו חימום דכ"ש ודוחקא וכן אפילו היה הבשר צונן נכון לקלוף הבשר ואין חילוק בין שהסכין ב"י או לא כיון שסתם סכין שמנונית קרוש עליו ויש כאן דוחקא דסכינא אבל מדינא בבשר צונן א"צ אלא הדחה ושפשוף היטיב (ואע"ג דבסימן ק"ה סעיף ג' כ' דאינו אוסר כלל וכ"כ בסימן ס"ח דכ"ש אינו מפליט ומבליע וא"כ קשה למה צריך קליפה ואפשר דחושש לדעת א"וה מטעם גוש כיון שהיס"ב ועושה כמו פשר להצריך קליפה או מטעם דוחקא כמש"כ הט"ז. ובאמת בא"וה כלל ל"ו לא חילק כלל בין כ"ר לכ"ש דלשיטתו כל גוש דינו ככ"ר וכתב אפילו בצונן נכון לקלוף אבל מדינא מותר בצונן בשפשוף כמ"ש הש"ך בסימן י' בס"ק כ' ובסימן ס"ד בש"ע סעיף י"ז) והסכין צריך נעיצה (שם):
חכמת אדם · סימן מ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.