וה"ה אם חתך היתר בכלי איסור נמי דינא הכי וזה הכלל (א) אם חתך בו רותח שהיס"ב ועדיין הוא בכ"ר צריך הגעלה (שם צ"ד וע"ש בש"ך) (ב) ואם חותך דבר שהיס"ב ומונח בכ"ש יש להגעיל הסכין ובמקום צורך יש לסמוך להקל דאפילו בדבר גוש כיון שמונח בכ"ש סגי בנעיצה (ג) ואם חתך בו צונן סגי בהדחה היטיב (ד) ואם חתך בו דבר קשה כגבינה קשה אע"פי שהגבינה צונן צריך נעיצה ואם מללו גבינה בריב אייזין נקי של בשר או של איסור מותר הגבינה אם אינה מלוחה כמליחת בשר כיון שהיה נקי ואם לא היה נקי צריך ס' נגד מה שהיה בעין וכ"ז אם אב"י ואם היה ב"י ונקי וחתך גבינה קשה כיון שהסכין צריך נעיצה יש להחמיר ולהצריך קליפה ובמקום הפסד יש להקל (ע"ש בפ"ח):
חכמת אדם · סימן מ״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.