חכמת אדם · סימן מ״ו, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם יש ששים לבטל אז הקדירה והתבשיל מותרין אבל הכף אסור לבשל בו אפילו עם ירקות ושאר דברים שהרי נ"נ שהיא בלועה מבשר וחלב ואפילו בדיעבד אוסרת אם חזר ותחבה בין בבשר ובין בחלב ובין בשאר דברים אם היא בתוך מעת לעת של תחיבה זו שנאסרת על ידה אף על פי שכבר עבר מעת לעת מבישול ראשון. וה"ה אם לקח עתה עם הכף מאכל מקדירה זו והחזיר המאכל לקדירה צריך ס' נגד כל המאכל שהרי הכף יש לו דין כלי ראשין כדלקמן כלל נ"ט סי' ג' וא"כ המאכל נעשה נבילה בתוך הכף שהרי ע"י תחיבה זו נ"נ (ש"ך סק"י וכ"כ כל האחרונים) ולאחר מעת לעת מתחיבה זו אסור לכתחלה להשתמש בה כדין כל נטל"פ ובדיעבד מותר בין שתחבה בבשר או בחלב כיון שכבר עברה מעת לעת ואם עבר עליו לינת לילה ואח"כ תחב אותו במין שבישל בו באחרונה בתוך אותו מעת לעת כגון שתחב כף חולבת בקדירה של בשר קודם ערבית ולמחר חזר ותחב אותו בשל בשר צ"ע די"ל כיון דאינו נ"נ בודאי שהרי אפשר שפלט כל החלב שבתוכו וא"כ אין בו בלוע רק בשר (עיין ש"ך ס"ק ד') וא"כ אפשר דהוי ס"ס שמא פלט הכל ואת"ל דלא פלט שמא קיי"ל כמ"ד לינת לילה פוגם ועיין לקמן כלל נ"ה סימן ה' ואם אין ס' נגד הכף הכל אסור בהנאה והמאכל ישליך לבית הכסא והקדירה אסור להחם בו חמים הראוים למאכל ומשתה ואפילו לאחר מעת לעת אבל מותר לבשל בו חמין עם אפר לחוף הראש ואם בישל בה לאחר מעת לעת אף על גב שהמאכל מותר כיון שהיא כבר נט"לפ ישליך דמי הקדירה לנהר וי"א דא"צ ולענין להשתמש בו פירות וצונן מבואר כלל נ"ו:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.