חכמת אדם · סימן מ״ו, ז׳

אם תחב הכף בקדירה ב' פעמים אם נודע בנתיים כבר נתבטל ונעשה היתר ולכן אע"ג שתחבו עוד הפעם הרי חוזר להתבטל באותו ס' גופה אבל אם לא נודע בינתיים לדעת הב"י בש"ע צריך ב' פעמים ס' דמתחלה צריך ס' נגד החלב וחיישינן שמא נשאר בו מעט חלב וכשהוציא מן הקדירה נעשה כל הכף נבילה מבשר וחלב וצריך לבטל הכף פעם שני ודעת הפ"ח וכו"פ דלאו דוקא ב' פעמים אלא על כל תחיבה צריך ס' לדעח הב"י (ודלא כש"ך) אבל מנהגינו על פי הכרעת רמ"א דסגי בפעם א' ששים ואפילו לא נודע בינתיים דהרבה פוסקים ס"ל דבדבר בלוע לא אמרינן חנ"נ ואע"ג דלא קיי"ל הכי כדלעיל סוף כלל מ"ד מ"מ בכה"ג אין להחמיר שהרי אפילו איסור עצמו שנפל לקדירה כמה פעמים קיי"ל דא"צ אלא פעם אחד ס' כמבואר כלל נ"א סימן ז' אבל אם תחב בו כף אחר או שחזר ותחב אותו כף לקדירה של בשר וחזר ותחבו בחלב לכ"ע צריך כ"כ ס' כפי הפעמים שתחב בו שהרי בכל פעם הוא תחיבה חדשה ובכף חדש או ישן ואב"י שתחבו בקדירה שמבשלין בה נבילה ותחבו לקדירה של בשר כשר במקום צורך והפסד גדול יש לסמוך על המרדכי שכתבתי לעיל כלל מ"ד סימן ט' דאפילו ע"י בישול לא אמרינן לח בלח נ"נ וא"כ א"צ ס' אלא כפי שיעור הבשר נבילה שנבלע בכף וכן אם בשלו בקדירה ירקות וכיוצא בו ונתנו לתוכו חלב מעט וניער וכיסה היטיב עד שבודאי נתפשט החלב בכל הקדירה ותחב הכף שניער בו הקדירה של ירקות לקדירה של בשר נ"ל דא"צ לשער רק לפי שיעור החלב כדין בצלים הבלועים מבשר בסימן צ"ד לדעת ראב"ן שם (באמת בא"וה כלל כ"ד סי' ז' כתב וז"ל איסור שנפל להיתר בין באיסור לח כו' וכ"כ שם בסי' ח' וז"ל ומיהו ברוטב של בשר שנפל לחלב צריך ס' נגד כולה דהוי שם בשר על כל המים כמש"ש המרדכי פ' כ"ה דקיי"ל כמ"ד דמשערינן כאלו המים כולו בשר ולא כמ"ד במה דבלעי מיא ובכלל ל"א סי' ט"ו כתב דרוטב נבילה שנפל לקדירה לא סגי לבטל לפי המדומע אפשר דנוסח אחר היה לו במרדכי שהרי משמע דאף בבשר וחלב לא ס"ל כן אלא צריך ס' נגד כל החלב וכן משמע מא"וה הביאו רמ"א סימן צ"ט ססי' ו' אך לפי מה שפסק רמ"א בלח בלח דלא אמרינן חנ"נ וא"כ ה"ה בנבילה) ודעת רש"ל הביאו הט"ז סימן צ"ב ס"ק ט"ו דבדרך בישול צריך ס' כנגד כולו וכן משמעות כל האחרונים ולכן אין לסמוך ע"ז אלא בהפסד וצורך גדול כי מי יוכל לחלוק עליהם בלא ראיה מוכרחת וכ"ש שכן כ' בהדיא באו"ה גם לענין חלב שנפל למים: