חכמת אדם · סימן מ״ד, ט׳

וי"א דאע"ג דבכל איסורין קיי"ל חנ"נ היינו דוקא לח ביבש אבל לח בלח כגון יין נסך ליין כשר או חלב נימוח לשומן ימוח ואח"כ נפל ממנו להיתר אחר לא אמרינן חנ"נ ואין צריך ס' אלא נגד האיסור לבד (שם וע"ש בט"ז ס"ק ט"ו) ואין חילוק אם ההיתר האחר לח או יבש (ש"ך והפ"ח מסיים) וטעמא דמילתא דבדבר לח וצלול לא שייך ביה בליעה אלא שנבלל ומתערב האיסור עם ההיתר יפה ומשום הכי לא אמרינן חנ"נ. ובהפסד גדול יש לסמוך על זה בשאר איסורין אבל לא בבשר וחלב ואם בשלו חתיכה נבילה בקדירה ולא היה בקדירה לבטל ונטלו מהרוטב ונתנו לקדירה אחרת דעת רש"ל (ביש"ש סימן ס' הביאו הט"ז שם) דצריך ס' נגד כל הרוטב אע"ג דהוי לח בלח כיון דהחתיכות אסורות לא חלקו חכמים בדבר וגם הרוטב אסור כולו ולא אמרינן שלא יצטרך בקדירה ב' ס' רק לפי חשבון האיסור שיש ברוטב כגון שהיה בקדירה ראשונה ארבעים נגד האיסור וא"כ לא היה ברוטב רק חלק אחד מארבעים של האיסור כדאמרינן אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון זה לא אמרינן אבל דעת המרדכי בשם הראב"ן (הביאו יש"ש שם) אפילו ברוטב אינו צריך לשער רק לפי חשבון חוץ מבשר וחלב דאין חילוק דאם נאסר החלב מבשר ונפל לחלב נעשה הכל נבילה (ש"ך שם) ונ"ל לפי"ז דה"ה אם נפל מעט חלב למים ונפל מן המים לבשר אין צריך לשער רק לפי ערך החלב שנפל למים כגון שנפל רביעית חלב לכ' רביעית מים ונפל מזה רביעית לבשר אין צריך ששים רק לחלק עשרים מרביעית שהרי אין ברביעית זה שנפל אלא לפי שיעור ועיין בפמ"ג סימן צ"ב ס"ק כ"ד בט"ז (ועיין סימן צ"ט סוף סעיף ו' בהגהת רמ"א כזית חלב כו' דמשמע דווקא כשהיה במים ס' נ"ל דאו"ה אזיל לשיטתו דכתב להדיא בכלל כ"ד סימן ז' דלא אמרינן לשער לפי חשבון המדומע אלא דחשבינן הכל כרוטב של נבילה ולפי"ז גם מש"כ בש"ע בצלים הבלועים מבשר אינו ר"ל לפי חשבון אלא כנגד כל הבשר ואם היה רוטב נגד כל הרוטב אבל לפ"ד המרדכי בשם ראב"ן שכתבתי לעיל לעולם משערינן לפי חשבון. ועיין לקמן כלל מ"ו סימן ז' דאין לסמוך על זה כי אם במקום הפסד לצורך גדול ויבש ביבש לעולם לא אמרינן חנ"נ אף בבשר וחלב אלא לעולם כל שניתוסף אחר כך היתר הוי נתערב לכתחלה: