עוד אנו נוהגין על פי רמ"א שבמקום שהאיסור דבוק כגון חתיכת בשר שדבוק בו חתיכת חלב אע"ג דיש ס' בכל מה שבקדירה נגד החלב אסור הכל עד שיהיה ס' באותו חתיכה נגד החלב או שיהיה ס' נגד כל החתיכות שהחלב דבוק בו דחיישינן שמא פעם אחד נשאר לבדו ברוטב בסוף העירוי או שמא פעם אחד הוציאו רותח חוץ לקדירה ואם כן נעשה נבלה וכשיחזירנה לקדירה אוסר כל הקדירה לדידן דקיי"ל חנ"נ (ט"ז סימן ס"ב ס"ק י"ב) והש"ך בסימן ע"ב ס"ק י"ח כתבו הטעם דאותה חתיכה שהאיסור דבוק בה ממהרת לבלוע האיסור תחלה ונעשית תיכף נבלה. ולכן כשיש בקדירה ס' נגד החלב שדביק בחתיכה לדעת הב"י דלא אמרינן חנ"נ וא"כ אף על פי שיש ס' בקדירה צריך ליזהר שלא יוציאנה תחילה דאם יוציאנה אז כיון שאין ס' בחתיכה גופה נגד החלב יאסור החלב את החתיכה וגם לא יסיר שום דבר מהקדירה בעוד שחתיכת האיסור בתוכו דחיישינן שמא תשאר באחרונה בשעה שאין בקדירה ששים לבטל החלב אלא יניחנה עד שתצטנן הקדירה ואז אף החתיכה מותר אבל לדעת רמ"א יסירנה. דלמה יניחנה בחנם בקדירה שהרי החתיכה נשאר באיסורו (סימן ק"ו סעיף ב' ועיין שם בש"ך):
חכמת אדם · סימן מ״ד, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
