יש אומרים דאפילו בבשר וחלב לא אמרינן חנ"נ אלא דוקא אם הוא דרך בישול או צלי או צונן לחם דגם זה הוא דרך בישול. ושאר איסורי תורה כיון שאין אומרים בהם חנ"נ אלא משום לתא דבשר בחלב משום הכי לא אסרינן גם כן אלא דומיא דבשר וחלב דהיינו דרך בישול אבל ע"י מליחה וכבישה בשאר איסורין אע"ג שאסור מן התורה ומכ"ש בבשר וחלב דאינו אלא מדרבנן וכן בשאר איסורין שהם מדרבנן אפילו ע"י בישול לא אמרינן חנ"נ (פ"ח סימן צ"ב ס"ק י"ז בשם הר"ן וכ"כ הש"ך בשמו בסימן קל"ד ס"ק ט"ז) וי"א דאפילו באיסורי דרבנן אמרינן חנ"נ (ט"ז בסימן צ' ס"ק ד' יש"ש פג"ה סוף סימן ל"ה וכו"פ שם בשם תוס' וכן מצאתי באו"ה כלל כ"ד סימן א' שכ"כ בהדיא וכ"מ עוד שם סי' ו') ומכל מקום במליחה יש להתיר לצורך הפסד מרובה אפילו בשמן ולא אמרינן חנ"נ כיון דלהרבה פוסקים אפילו בשמן די בקליפה (ש"ך בסי' צ"ב ס"ק ט"ו ובסי' כ"ב ס"ק י' משמע דטעמו במש"כ הר"ן כיון דמליחה אינו אסור בבשר וחלב מה"ת וא"כ משמע שמסתפק בזה) ולהסוברין דבאיסור דרבנן לא אמרינן חנ"נ הוא הדין דאפשר לסוחטו מותר כדמוכח להדיא מדברי הרמב"ם שהביא הפ"ח שם:
חכמת אדם · סימן מ״ד, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.