חכמת אדם · סימן מ״ד, ט״ו

ולאו דוקא דבוק בתולדתו אלא אפילו דג טהור שנמצא במעיה לאחר שנתבשל שרץ או דג טמא. אבל בנמצא שרץ בראשו לא הוי דבוק שהמים יכול לבא לשם (ט"ז סי' צ"ב ס"ק י"ב ושם ס"ק י"א ט"ס וצ"ל בשם מהרי"ל היינו מה שכתב בשמו ס"ק י"ב ועיין בש"ך סימן ע"ב סעיף י"ז). (ואמנם זה לא מהני רק שיערה כל הדגים והרוטב בפעם אחת אבל אם לקח עם כף הראש לבד וא"כ אף שלא נקרא דבוק עכ"פ צריך ס' בראש לבד ודינו כדלקמן כלל ס"א) ונ"ל דאם יש ספק אם יש כאן ס' כגון שנשפך וכיוצא בו יש לסמוך ולהתיר דאף דקיי"ל דבוק י"ל דוקא בודאי איסור ולא בספק ואפשר דה"ה בספק טריפה (וכעין זה כתב המ"ב סימן ל"ז) וכן לענין חנ"נ בנשפך יש להתיר בשאר איסורין: