חכמת אדם · סימן מ״ד, י״ב

לא אמרינן חנ"נ אלא באיסור שנפל להיתר ומכל שכן בבשר וחלב שנתבשלו יחד אבל קדירה שבשלו בה ירקות או מים ונפל לתוכו חלב ואח"כ נפל הכל לבשר לא אמרינן שנחשוב כל מה שיש בקדירה כאלו הוא חלב אלא אי ידעינן כמה חלב נפל לתוכו א"צ לשער רק נגד החלב (סימן צ"ד סעיף ו' וע"ש בש"ך) ולכן בצלים שחתכן בסכין של בשר ונתנן לקדירה של חלב א"צ ס' אלא נגד הבלוע שבו אם ידוע כמה בשר בלוע בו או ס' נגד כדי נטילה מהבצלים שהרי הבצלים אינו בולע יותר מכדי נטילה כדלקמן כלל מ"ט או אם יודע כמה נגע מסכין ישער ששים נגד מקום הסכין אפילו נחתכו דק דק. אך מן הסתם הדרך לחתוך בכל הסכין ואם יש ס' הכל מותר וא"צ להסיר הבצל שכיון שהיה היתר לא שייך לומר אפשר לסוחטו (ט"ז סימן צ"ו ס"ק ה' וש"ך סימן צ"ד סס"ק כ"ג) (ודוקא שנתבשלו אבל אם נכבשו הבצלים עם שאר דברים הבצלים נשארו באיסור דע"י כבישה אינו פולט הטעם כולו (מ"א סי' תמ"ד ס"ק ל"ח) אבל אם חתכו בסכין של איסור לדעת הב"י בש"ע דלא אמרינן בשאר איסורין חנ"נ גם בזה סגי בס' נגד הנטילה ואם חתכו דק דק סגי בס' נגד מקום הסכין ומ"מ צריך להסיר הבצלים מהאוכל ע"י סינון או בענין אחר דאע"פ דלא אמרינן חנ"נ מ"מ אפשר לסוחטו אסור כדלעיל סימן ח' ולדעת רמ"א בחתך בסכין של איסור אם יודע הנטילה סגי בדיעבד ששים נגד הנטילה שנעשה נבילה ואם חתכן דק דק צריך ס' נגד כל הבצל אפילו הוא גדול יותר מן הסכין שהרי כל חתיכה וחתיכה נ"נ (סימן צ"ו סעיף א' וסימן צ"ד סעיף ו') ואם חתך בסכין של חמץ קודם הפסח אפילו יש בו ס' מותר להשהותו ואסור לאכלו בפסח דמ"מ משהו איכא (סימן תמ"ז מ"א ס"ק כ"ח):