מ"מ נ"ל בספק טרפה ויש בו עוד צדדים להקל שנמלח עם טהור והיה טמא מלוח וטהור תפל למטה והטמא למעלה יש לסמוך בהפ"מ וסעודת מצוה ג"כ על הפוסקים (וכן סתם הש"ע שם סעיף י"א) דאף במליח' אמרינן תתאה גבר דאע"ג דרמ"א כתב שם דנוהגין כהפוסקים דאין חילוק י"ל היינו דוקא בודאי טרפה אבל לא בס"ט (וכעין זה ממש כ' המ"ב בסימן ל"ז לענין חהר"ל בס"ט שנתערב ע"ש) ומותר עכ"פ ע"י קליפה אפילו לדידן:
חכמת אדם · סימן מ״ג, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.