נכרי שמכר שני בהמות אם קודם שמכר אמר שהם אותה ובנה נאמן ואם נראה מדבריו שעושה כן להשביח מקחו כגון שהאם היא שמנה ונותנת חלב הרבה ואמר על העגל שהיא בתה כדי שיחשוב הלוקח שתהיה בהמה טובה אפילו קודם שמכר אינו נאמן ולאחר שמכר לעולם אינו נאמן אפילו מסיח לפי תומו (שם): אותו ואת בנו אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבדהאבל לא בחיה ועוף דכתיב שור או שה אותו כו' ומדלא כתיב סתם אותו ואת בנו לא תשחטו אע"כ דוקא שור או שה אבל לא דבר אחר ועז בכלל שה: וכלאים הבא מן עז וכבש או"ב נוהג בו ואם היה האב חי' והאם בהמה חייב דשה אפילו מקצת שה משמע אבל אם היה האב בהמה והאם חיה יש אוסרין לכתחלה לשחוט ולכולי עלמא אינו לוקה (וע' פרטי דינים אלו בש"ע סימן ט"ז): מותר לשחוט את המעוברת דעובר ירך אמו ואם יצא העובר חי אחר שחיטת אמו והפריס על גבי קרקע אין שוחטין אותו ביום אחד מפני מראית העין ואם שחט אינו לוקה שהרי מן התורה אין צריך שחיטה כלל כדלעיל סימן ב': סימן י"ח נתבאר בכלל ג':
חכמת אדם · סימן ד׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.