חכמת אדם · סימן ל״ח, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

תולעים הגדילים בפירות במחובר אסורין מה"ת אעפ"י שלא רחשו ולא פרשו מכל מקום נקרא שרץ הארץ ולכן אותן פולין גדולין שנמצא תחת קליפתן תולע אף על פי שהמקום דחוק להם ולא רחשו כלל ואפילו לא ניכר עדיין השרץ רק תחלת ריקומו וסימן הוא שנעשה אותו מקום שחור אסור כתולע עצמו אף על פי שיש מקילין וכן סתם הב"י בש"ע דאינו אסור עד שירחש מ"מ הולכין להחמיר בשל תורה (ט"ז וש"ך ס"ק י"ט ומש"כ הב"ח בסימן ה' עיין בב"א בכללי ס"ס סימן נ"ב) ומ"מ אם עבר ובשלן אם הוא בענין שאין לחוש שיאכל התולע עצמו בעין אלא שעכ"פ הוא נימוח מותר די"א דלעולם איכא ס' נגד התולע אפילו בפירי קטן ועוד כיון דהטעם פגום הוי נטל"פ ובהצטרף דעת המקילין בזה. אבל אם יש לחוש שמא יש תולעים בעין אסור התבשיל אף על פי שיש ס' דבריה אינה בטלה כדלקמן סימן כ"ב (ט"ז וש"ך שם):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.