מילבין שנמצאו בקמח או בכל דבר שאינו משקה אפילו בכלי אסור דחיישינן שמא פרשו לדופני הכלי אפילו בפנים וחזרו ולא עוד אלא שאפילו אם לא שרצו רק בקמח גופה ג"כ מקרי פירש כמו פירש מפירי לפירי : ודוקא מילבין אבל לפעמים נמצא תולעים גדולים בקמח וכיוצא בו ואלו סגי כשמנפה בנפה וכברה עד שמשליך התולעים (ועיין ש"ך ס"ק י"ד ט"ו) וכל דבר שהתליע ואין דרך לבדוק אחר תולעים אסור למכרו לנכרי שמא יחזור וימכרנה לישראל ומ"מ מותר לעשות ממנו יין שרף ולא חיישינן לתקלה בזמן מועט ובלבד שלא ישהנו זמן רב (ועיין ט"ז וש"ך סעיף ה') ועיין לקמן סי' כ"ו:
חכמת אדם · סימן ל״ח, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.