כל פרי שדרכו להתליע במחובר אסור לאכלו עד שיבדקנו מתוכו שמא יש בו תולעים ואם עברו עליו יב"ח א"צ בדיקה שכל בריה שאין בו עצם אינו מתקיים יב"ח וכבר נעשה כעפרא בעלמא (סעיף ח') ואין כל המדינות שוין בזה כי הקרסין במדינות אשכנז זאקסין צרפת כל המינין מוחזקים בתולעים בעודן במחובר זולתי מין אחד שקורין זויער קירסין וכן כל מיני פלוימען וכל מיני פירות וצריך לבדקן מבפנים: ובדאנציג וק"ב ומדינותיהם הפלוימען שכיח בהן מתולעים אבל הקירסין אינו שכיח אלא המתולעין ניכרין מבחוץ שיש בו כמו גומא ובמדינות ליטא הפלוימען הגדלים שם מחמת שהפירות כחושי' מאוד לא שכיח בהם תולעין כ"כ בפלוימען קירסין אבל הפלוימען היבשים שמביאין לשם ממדינות אחרות צריך לבדוק מבפנים כי הם מוחזקים בודאי בתולעים:
חכמת אדם · סימן ל״ח, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.