אבל אם הפנימי נמלח ולא שהה והחיצון נמלח ושהה והודח או פלט כבר כל צירו כדלעיל בדין הנזכר נאסר החיצון דבולע ג"כ מהפנימי קודם הצלי שהרי הפנימי הוא בתוך שיעור מליחה ופולט דם כל שעה וא"כ תיכף בולע החיצון ושוב אינו יוצא ע"י האור שהרי אינו פולט מיד בשעת הבליעה (שם):
חכמת אדם · סימן ל״ה, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.