ואם נמלח הפנימי ושהה כדי מליחה והחיצון תפל או לא שהה שיעור מליחה נאסר הפנימי דכיון דהחיצון פולט דם והפנימי אין לו עוד דם לפלוט א"כ בולע הפנימי מן החיצון ולא אמרי' לגבי הפנימי כבכ"פ דדוקא כשיש לו דם אמרי' איידי דטריד למיפלט לא בלע אבל כיון שאין לו דם ולא טריד למיפלט בולע וכיון שבלע לא אמרינן כבכ"פ כיון שהוא מבפנים וכן ל"א נורא משאיב שאיב מן הפנימי דדוקא אם לא נמלח ויש לו דם של עצמו אמרינן שאין החיצון מפסיק ונורא משאיב שאיב אבל מה שבולע ממקום אחר לא אמרינן נורא משאיב שאיב (שם):
חכמת אדם · סימן ל״ה, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.