חכמת אדם · סימן ל״ה, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עופות או גדיים שממלאין אותו בשר שלא נמלח אם לצלי מותר ואין חילוק בין פיו למעלה או למטה דאפילו בחתיכות בשר בעלמא שממלאין אותו נמי דינא הכי דמותר שהאש שואב הדם ולא מבעיא אם נמלחו שניהם או שלא נמלחו שניהם או שנמלחו שניהם ולא שהו שיעור מליחה דכיון דשניהם שוין אמרינן כבכ"פ ונירא משאב שאיב וכן כשהפנימי לא נמלח והחיצון נמלח ושהה שיעור מליחה וגם הודח וא"כ החיצון אינו פולט כלום לא אמרינן שהפנימי יפלוט הדם ויבלע החיצון ויאסר החיצון דקיי"ל דנירא משאיב שאיב ואף על פי שהחיצון מפסיק פולט הפנימי ולענין החיצון אמרינן כבכ"פ אע"ג דבשר שנמלח ע"ג בשר שנמלח והודח אסור כדלעיל כלל ל"ב סימן כ"ב וסי' כ"ג שאני הכא שנפלט מיד בשעת הבליעה (ע"ז):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.