חכמת אדם · סימן ל״ב, ז׳

בשר שנתבשל בלא מליחה ואפילו רק שמוהו בקדירה ונתחמם מקצתה עד שהיס"ב (מנ"י כלל ב' ס"ק ה' ונ"ל שט"ס הוא בת"ח וצ"ל ומקצתה חם ועיין זבחים צ"ו ע"ב תוס' ד"ה בשל דכתב דמקצת קדרה מבשל ומקצת צונן או אפילו מלחי אלא שנמלח שלא כדין כגון שלא שהה כשיעור או ששהה ג' ימים בלא מליחה דכבר נתקשה הדם בתוכו ואינו יוצא עוד ע"י מליחה צריך שיהיה ס' בתבשיל נגד כל הבשר דכיון דלא ידעינן כמה דם הי' נבלע בחתיכה אזלינן לחומרא ואפילו בדאיכא ס' התבשיל מותר והחתיכה אסור דהרוטב מבלבל טעם החתיכה ופורש ממקום למקום דדוקא דם איברים שלא פירש כלל מותר אבל אם פירש ממקום למקום אסור ומ"מ לצורך שבת או הפ"מ או לצורך אורחים מותר אף החתיכה דהרבה פוסקים ס"ל דמה שיצא כבר נתבטל כיון שיש ס' ומה שנשאר בתוכו לא פי' מעולם והוי כדם איברים שלא פירש ומותר (ש"ך ס"ק מ"ו וע' בט"ז ס"ק כ"ח בשם א"וה ובאמת הם ב' נוסחאות בש"ד ססי' ב' וע"ש בהגהות רנ"ש) ואם נתערב באחרות להפוסקים דדם שבשלו מדרבנן ולהפוסקים דבאיסור דרבנן ביבש אפילו בא"מ בטל ברוב סי' ק"ט בש"ך ס"ק ט') ה"נ בטל ברוב ודינו כדלקמן כלל נ"א סי' י"ז וסימן כ' ואמנם כתבתי בנ"א סי' ל"ח דיש לחוש הרבה לדעת הפוסקים דאף דם שבשלו מה"ת ולכן כשאין הפ"מ יש לאסור או שיוסיף עכ"פ עד ס' (עיין ש"ך ס"ק נ"ז ופ"ח ס"ק מ"ח) ואם נתערבה חתיכה שאינה מלוחה במלוחות (כ' הט"ז ס"ק ל"ה בשם רש"ל דחד בתרי בטיל וא"צ למלוח כולם מספק) ונ"ל דכיון דמצוה להסיר האיסור כמש"כ רמ"א סי' צ"ח ס"ד ולכן ה"נ אם הם רק איזו חתיכה שאינו הפסד כ"כ בהוצאות המלח ימלח כל חתיכה לבד בענין שלא יגעו זה בזה וגם בכדי שלא יתערב הציר. אבל אם הרבה בשר וצריך הוצאות מרובה על המיל אז מותר לבשל יחד בלא מליחה כדעת הט"ז הנ"ל ואם הוא שומן חתיכה קטנות במקום שאין הפסד בהוצאת המלח אך מחמת קטנותן א"א למלוח כל חתיכה בפני עצמו נראה לי דמוטב למלוח כולם ביחד מלבשל בלא מליחה דכשיבשל בלא מליחה ודאי בלעו אבל כשימלח ומכ"ש כשהוא עכ"פ בתוך מע"לע אחר שנמלחו אפשר דנתקן הכל דבאלו שנמלחו אמרינן בהפ"מ בתוך מע"לע איידי דטרידי לפלוט ציר לא בלעי ואפילו אם המלוחות הודחו ג"כ אחר המליחה יש לסמוך על הסוברים דאפילו לאחר הדחה פולט ציר (בט"ז סי' ע' ס"ק י"ז):