חכמת אדם · סימן ל״ב, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואם ליכא ס' אפילו לא הושם הבשר רק בכ"ש שהי"סב אם אין הפ"מ אסור דאע"ג דקיי"ל דכ"ש אינו מבליע ומפליט (בסי' ס"ח) מ"מ הכא כיון שיש מלח וציר מבשל אפילו בכ"ש ומ"מ בהפ"מ או לצורך שבת או אורחים מותר דקיי"ל כ"ש אינו מבליע ומפליט (ש"ך ס"ק ל"ז) ואם הודח פעם אחד בדיעבד אם בשלו כבר סגי ונקרא הדחה אחרונה (שם) ואם שמוהו לכלי ראשון אחר שהעבירו מהאש אם הוא בשר שור שנמלח ולא שהה שיעור מליחה והודח או שלא נמלח כלל מותר א"ל התחיל עדיין להתבשל דקי"ל בשר שור לא מתבשל בקל (ט"ז ס"ק כ"ג בשם תש"ל) אבל הכו"פ כ' ח"ו להורות כן אלא שאין גוערין בהמורה והמנ"י כתב ונראה דאין להקל רק בהפ"מ וצורך שבת) אבל אם שמוהו לכלי ראשון שאר בשר או אפילו בשר שור אלא שנמלח ולא הודח וא"כ המלח מועיל להתבלע בתוכו ואסור לכ"ע:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.