חכמת אדם · סימן ל״ב, כ״ד

בשר שהוא עדיין תוך שיעור מליחה ונפל לציר בכלי מנוקב (דאל"כ אסור מטעם כלי שאינו מנוקב ס"ק מ') ואפילו הודח קודם שנפל דבתוך שיעור מליחה לא נסתמו נקבי פליטה (ס"ק מ"א) ולכן לכ"ע יחזור וידיחנה הדחה מועטת דכיון דיש בו דם של עצמו אמרינן איידי דיפליט דם דידיה יפלוט ג"כ דם דאחרינא וכל שכן אם לא נמלח עדיין כלל ואפילו לא הודח ג"כ הדחה ראשונה בין שנפל לציר ובין שנמלח או נגע בבשר שהוא תוך שיעור מליחה ולא נשתהא שם כדלקמן בסימן זה מותר דאין כח ברתיחת הציר אלא להתבלע היא עצמה אבל לא להבליע הדם בעין שעליו ואפילו מונח הבשר בציר כשיעור שיתנו על האור וירתיח דקיי"ל דהוי כמבושל מ"מ לא הוי כמבושל ממש שלא יצא עוד ע"י מליחה ועוד כיון דמיירי שהציר הוא בכלי מנוקב ובזה לכ"ע לא נקרא כמבושל אא"כ מונח בתוכו יום שלם שהוא שיעור כבישה בכל דבר (ש"ך ס"ק ל"ו) ומ"מ אם נשתהה חתיכה שלא הודחה הדחה ראשונה בין חתיכה מלוחה בתוך שיעור מליחה כיון שנשתהה אפשר שקבלה טעם מהמלח עצמו ואז אינו מועיל הדחה ומליחה ודינו כדין חתיכה שנמלח בלא הדחה ראשונה לעיל סימן ב' (עיין ש"ך ס"ק כ"ט בסופו ובעל מנ"י בכלל ו' ס"ק ד' היה לו גירסא אחרת בש"ך):