חכמת אדם · סימן ל״ב, כ״ה

אבל אם שהה שיעור מליחה ונפל לציר (ר"ל דם שנטף מן הבשר בתוך שיעור מליחה) או שנפל ציר עליו כיון דציר נוח לבלוע ולכן אע"ג דבשר זה עדיין טרוד לפלוט ציר מ"מ בולע ציר ואגב הציר נבלע ג"כ הדם ולכן י"א דלא מהני הדחה ומליחה שנית דדוקא אגב דיפלוט דם דידיה יפלוט ג"כ דם דאחרינא אבל לא איידי דיפלוט ציר יפלוט גם כן דם (רש"ל בש"ך ס"ק ל"ז) ולכן נחית דרגא מסימן כ"ב דאם הוא תוך י"ב שעות ולא הודח הבשר כיון דלכולי עלמא נמשך זמן פליטת הציר י"ב שעות ולכן בהפ"מ מהני שיחזור וידיחנו הדחה מועטת (דבהדחה כהדחת הבשר אזי נסתם נקבי הפליטה) כדי להעביר הציר ויחזור וימלחנו ואמרינן איידי דיפלוט ציר דידיה יפלוט ג"כ דם דאחריני ולצורך גדול יש להתיר אף כשלא חזר ומלח ובשלו דאמרינן איידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע כלל ונ"ל דאם כבר הודח הבשר כיון דלעיל סימן כ"ג כתבנו דאין להתיר אלא לצורך. וא"כ י"ל דהכא אפילו בהפ"מ אסור. דלאחר הדחה הרי זה דומה כלאחר י"ב שעות. מ"מ נ"ל דבהפ"מ וגם סעודת מצוה יש להקל גם בזה (ש"ך ס"ק ל"ז) אבל אחר י"ב שעות אע"ג שלא הודח מ"מ כיון די"א דלאחר י"ב שעות שוב אין לה ציר דגופיה ולכן אסור ולא מהני לו הדחה ומליחה שנית (ש"ך ס"ק ל"ח). ובמקום שנאסר נאסר מיד ואין שיעור לדבר דהא קיימא לן מליח כרותח ואוסר כולו (סימן ע' ש"ך סעיף קטן מ"ו):