אף על פי שבדק הסכין קודם שחיטה צריך לחזור ולבדוק לאחר שחיטה. והני מילי שהסכין לפנינו אבל אם נאבד שחיטתו כשרה הואיל ובדק קודם שחיטה ומוקמינן הסכין בחזקת בדוק ואפילו שחט בה הרבה זה אחר זה לא אמרינן שמא נגע בעצם המפרקת של הראשונה או מתוך ששחט הרבה בהמות נפגם. ואם נגע במפרקת של אחד ונאבד הסכין יש להחמיר ולחוש לכל אותן שנשחט אחר כך דמן הסברא עושה המפרקת פגימה טפי מן העור. ע"כ אין לנו לאסור הראשונה כיון שבדק תאלה לא מחזקינן ריעותא מחמת העור אלא מחמת המפרקת דלחומרא אמרינן דמפרקת פוגם אבל לא לקולא כדלעיל סימן י' (שם):
חכמת אדם · סימן ג׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.