נמצא הגף שבור ואינו יודע אם קודם שחיטה נשבר או אח"כ יש להכשיר מכח ס"ס ספק שמא נשבר אחר שחיטה ואת"ל קודם שחיטה שמא לא ניקבה הריאה ודוקא בנשבר יש לסמוך על ס"ס זה דרוב פוסקים מכשירין לגמרי בנשבר אבל בנשמט דמדינא דגמרא אסור מספק אין לסמוך על ס"ס זה כיון שספק הב' שמא לא ניקבה הריאה הוא מחמת חסרון ידיעה שהרי הבקי יכול לבדוק הריאה ומ"מ בהפ"מ יש להתיר גם בנשמט דבס"ס אפילו הוא מחמת חסרון ידיעה אינו מזיק דאפי' בדיקה א"צ ואם נשבר ויש עוקץ בשבורה כיון דרוב פוסקים אוסרים א"כ אין להתיר ג"כ אלא בהפ"מ דוקא (ש"ך וכ"כ הפ"ח): ואם יש מקום לתלות בו השבירה או השמוטה פשיטא דכשר וכ"ז כשאין שום ריעותא בצלעות וכה"ג אבל אם יש ריעותא בצלעות או בריאה לא סמכינן על ס"ס זה וטריפה ואפילו בדיקה לא מהני (ש"ך ס"ק י"ג) :
חכמת אדם · סימן כ״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.