ואם נשמטו אגפיו אפי' אחד מהם מעיקרו דהיינו הבוכנא מאסיתא חוששין שמא ניקבה הריאה לפי שהריאה נחבאת בין הצלעות וקרום הבשר רך ודק בין צלע לצלע וכששמטה גפה מנתקת הריאה עם הגף ובכל מקום שצריך בדיקה אין אנו בקיאים וטריפה מספק. ואמנם י"א דשמוטת גף אין ר"ל הבוכנא אלא שיש עצמות קטנות שוכבים על הריאה ממש ודומין לסכינים (ש"ך סי' ל"ב) ואפילו לפ"ז אין לאסור באותן עצמות אם נשברו (בל"י בשם כנה"ג סי' נ"ד ס"ק י) ובהפ"מ או תערובת יש לסמוך ע"ז (פ"ח סי' נ"ג) ויש עוד לצרף בזה דעת הכו"פ שכ' כדברי התש"בץ שהביא בש"ך סי' נ"ג סק"ד דבשמוטת גף בעוף בעינן דוקא עיכול ניבי':
חכמת אדם · סימן כ״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.