וכשיגיע הזמן שקצבו אם רצו היו מתירין לו אף אם לא בקש להתירו ואף אם לא יחזור בו ואינו מתחרט ממעשיו ומ"מ אינו מוסיף עוד לעשות ומ"מ טוב הוא שלא יתירו לו אם לא יחזור בו כדי שלא תתמעט יראתם ומכ"ש אם חוזר לעשו' כמו שעשה פשיטא שאין מתירין לו (ט"ז סק"ד):
חכמת אדם · סימן קע״ב, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.