חכמת אדם · סימן קס״ט, א׳

דין מי שפגע רגל בתוך ז' או בתוך ל' ודין אבילות בי"ט ובשבת וח"המ ופורים (סי' שצ"ט ת' ת"א):כבר כתבנו בכלל קס"ב סי' ח' די"א בז' קרובים האבילות יום א' הוא מה"ת וגיהוץ ותספירת הוא כל ל' מ"הת ואפילו לפי דבריהם אם בא רגל תוך ימי אבילות או שאירע לו אבילות ברגל אינו נוהג אבילות דכתיב ושמחת בחגך והוי עשה דרבים ואבילות אינה אלא עשה דיחיד ומכ"ש דאנן קיי"ל דאפילו ביום א' הוא רק מדרבנן וראש השנה וי"הכ חשוב כרגלים לענין זה ולפיכך הקובר מתו קודם הרגל בענין שחל עליו אבילות ונהג בו אבילות אפילו רק שחלץ מנעליו זמן מועט קודם הרגל הרגל מפסיק האבילות ומבטל ממנו גזירת ז' ונחשב לו כאלו כבר נהג אבילות ז' ויום א' של רגל הוא ח' שלו ומשלים עד ל' ודוקא שנהג אבילות באותה שעה אפילו לא נהג אלא דברים שבצנעה כגון ששמע שמועה קרובה ביום שבת שחל להיות בערב הרגל אעפ"י שאינו נוהג אלא דברים שבצנעה הרגל מפסיק אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילות או שהיה קרוב לחשיכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל האבילות וכל שכן אם לא ידע במיתת המת קודם הרגל שאין הרגל מבטלו אלא נוהג ברגל דברים שבצינעה ומונה שבעה אחר הרגל ובאותם השבעה מלאכתו נעשית ע"י אחרים ועבדיו ושפחותיו עישים בצינעה בתוך ביתו דכיון דכבר נתבטל בשבעת ימי הרגל ממלאכה אעפ"י שלא נתבטל מחמת האבל אלא מחמת הרגל סוף סוף נהג בדין אבילות בענין מלאכה הילכך אין להחמיר בו כמו בשאר אבילות ומלאכתו נעשית ע"י אחרים וכל ימי הרגל רבים מתעסקים בו לנחמו הילכך אין מתעסקין בו לנחמו אחר הרגל ורגל עולה למנין ל' (ובש"ך ס"קד יש ט"ס ב' פעמים שכ' ז' וצ"ל ל') ולכן דין ל' דהיינו גיהוץ ותספורת נוהגים ברגל ולא מתורת רגל בלבד אסור בהם אלא אף מתורת אבל ולכן אעפ"י דמתורת הרגל היה מותר ללבוש כלים מגוהצים חדשים ולבנים ושאר דברים המותרים בח"המ כגון הבא ממד"ה וכו' דמותרין לספר ולכבס ומדין אבילות אסור בכולן כמו בחול (שצ"ט):