אם חכם כ' לא' שמת קרובו ואינו מבואר אם הוא תוך ל' או אחר ל' אמרי' מסתמא הוא אחר ל' כיון שהוא חכם אי איתא שהיה אפשר שיגיע הכתב לידו תוך ל' לא היה כותב בסתם אבל באינש דעלמא מוקמינן לאדם בחזקת חי וחייב להתאבל והוא מחלוקת ישינה בין הפוסקים: ומ"מ אם הורה המורה שא"צ להתאבל ולאחר ל' נודע לו שידיעה ראשונה היה תוך ל' א"צ להתאבל כיון שכבר עבר ל' (וע"ש בט"ז ובש"ך שם ט"ס וצ"ל ולפענ"ד א"צ להתאבל כ"כ בנק"הכ ועיין בב"א שער רוב וחזקה סי' מ"ד שהארכתי בזה):
חכמת אדם · סימן קס״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.