מתאבלין עפ"י עד א' ועד מפי עד ובנכרי מסיח לפי תומו י"א דמתאבלין על פיו שהרי משיאין אשה על פי עדותו וי"א דאינו נאמן לענין אבילות (עיין ט"ז דמשמע דעתו להקל) ועכ"פ נ"ל לכ"ע דוקא כענין שמשיאין האשה דהיינו שלא שאלו לנכרי וכענין שמבואר בא"הע סי' י"ז אבל אם שאלו עליו דלא הוי מס"לת או בשאר ענינים המבוארים שם שאין משיאין האשה על פיו לכ"ע אינו נאמן באבילות (שצ"ז):
חכמת אדם · סימן קס״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.