חכמת אדם · סימן קס״ז, ב׳

שבוע שניה יוצא ואינו יושב במקומו בין בב"הכנ ובין בביתו (כן משמע ל' הגמרא ובכל הפוסקים הגם דבירושלמי אי' אבל שבוע ב' יכנס לב"הכנ ואינו יושב במקומו די"ל דזה קאי על ב"הכנ אבל בגמ' שלנו ובכל הפוסקים לא נזכר כלל ב"הכנ וא"כ פשיטא דקאי בכל מקום לא ישב במקומו ואינו מדבר בדבורו. שבוע שלישית יושב במקומו ואינו מדבר או שאינו יושב במקומו ואז יכול לדבר שהרי יש לו היכר אבילות: רביעית ה"ה ככל אדם ואעפ"י שלא שלמו ג' שבועות כגון שמת באמצע שבוע מיד כשכלה אותה שבוע ושניה שאחריו חשוב שבוע הבא רביעית ועכשיו נוהגין שאין יושבין במקומם כל ל' יום ועל א"וא כל יב"ח הגם שאין למנהג זה עיקר מ"מ אין לשנות מן המנהג כי כל מקום לפי מנהגו (שם) ולענין שבת יתבאר לקמן כלל קס"ט ומ"מ נ"ל אעפ"י שכתבתי דלא יושב במקומו היינו אפילו בביתו מ"מ לענין יב"ח ודאי אין להחמיר כי מעולם לא ראיתי לנהוג כן אפי' בביתו בשבוע ב' (גם ברש"י שסביב האלפסי מבואר בפירוש אינו יושב במקומו בבה"כנ לזאת אין להחמיר בזה כלל אפי' בשבוע שניה רק בבה"כנ ומכ"ש כל שלשים ויב"ח על או"א):