אם פגעו מת וכלה זה בזה מעבירין המת מלפני הכלה להכניס לחופה דלעולם מצות החיים קודמת למצות המתים וכן אם אין בעיר כדי לזה ולזה מקדימין ומכניסין הכלה לחופה ואח"כ קוברין המת אבל לאחר שנכנסו לחופה ויש לפניהם לנחם אבל ולשמח חתן תנחומי אבל קודם וכן הבראת אבל קודם למשתה של חתן שהחתן אוכל משלו ומאכיל לאחרים והאבל אינו אוכל משלו עד שיאכילוהו אחרים. בד"א שיש בידו סיפוק כדי שניהם אבל אם אין בידו כדי שניהם משתה החתן קודם: חתן ואבל בב"הכנ יוצא החתן עם שושביניו תחלה ואח"כ האבל והמנחמים. וכן הקרואים שלהם אוכלי' עם החתן כשירצו ולא עם האבל: מילה ומת מילה קודמת. כ"ז מיירי בסתם מתים אבל מת מצוה הוא קודם לכל דבר שבתורה כדלקמן סי' שע"ד וע"ש מה נקרא מת מצוה (ש"ס):
חכמת אדם · סימן קנ״ה, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.