יש מקומות נוהגין שהאבלים הולכים לפני המטה ויש לאחר המטה ויש מקומות שהאבלים יוצאין ראשון מן הבית והקרובים והמטה אחריהם והרחוקים נותנים המת על המטה ולוקחים האבילים והקרובים המטה על כתפיהם ואח"כ שאר העם (וצ"ע) ובמדינתינו אין מנהג בזה אלא הולכים בין שאר העם ונהגו עכשיו שהנשים המלוות הולכות דוקא אחר המטה ואחר שהלכי האנשים אבל לא יצאו לב"הק שגורמים רעה ח"ו לעולם ולכן יש למנעם (שנ"ט):
חכמת אדם · סימן קנ״ה, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
