וכיון שהטעם משום שאבי החתן ואם הכלה הם מטריחין בשבילם ולכן הקילו במקום פסידא וא"כ אם אין אביו ואמו ראוין להטריח אפי' במקום פסידא לא הקילו ונוהג אבילות תחלה (ש"ך בנק"הכ שם בשם ר' ירוחם) ולפ"ז כ"ש בזמ"הז שדין אב ואם שוין לשאר קרובים דהא שכיח ששאר אנשים או קרובים יטריחו בשבילם ולכן בכל ענין נוהג אבילות תחלה ואין בועל עד אחר ג' ימי אבילות ואח"כ ז' י"מ ואפי' כבר ברכו ברכת נשואין דהיינו שמת אחר שנכנסו לחופה אפ"ה חל עליו אבילות דדוקא לאחר שבעל ה"ל כרגל (ש"ך שם בשם ר' ירוחם בשם הרא"ש):
חכמת אדם · סימן קנ״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.