ומ"מ נ"ל שאם הוא בעיר קטנה שאינו מצוי למכור ויהיה פסידא והנשואין נעשו ע"י שקבצו בשבילן מעות ומת אותו המתעסק ידוע דזה לא שכיח דלא כל אדם ראוי לזה וכ"ש לקבץ על יד וליסע מעיר לעיר א"כ מוקמינן אדינא דגמ' דאם אין לו מי שיטריח וגם פסידא דבועל בעילת מצוה ונוהג ז' י"מ ואח"כ ז' י"א (ואינו הולך לב"הק ואינו קורע ולא שום אבילות עד אחר ז' י"מ בל"י בשם מהרי"ל):
חכמת אדם · סימן קנ״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.