וכ"ז לא הקילו אלא במקום שיש ב' תועליות דהיינו שמת אביו של חתן או אמה של כלה שאין להם מי שיכין וגם במקום שא"א למכור מה שהכינו שיש ג"כ פסידא אבל אם הוא במקום שמצוי למכור מה שהכין וא"כ לא יהיה פסידא ונ"ל ה"ה בזמן הקור שלא יתקלקלו המאכלים או אפי' אם יש פסידא אלא שמתה אמו של חתן או אבי הכלה או א' משאר קרוביהם שנשאר מי שיכין להם פעם אחרת לא התירו לדחות האבילות אלא קובר המת מיד ונוהג ז' ימי אבילות ואח"כ עושין החופה דהיינו תיכף ביום ז' מימי אבילות שהרי נפסק השבעה ביום ז' בשחרית ונוהג ז' ימי משתה:
חכמת אדם · סימן קנ״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.