חכמת אדם · סימן קנ״ג, ו׳

מי שמת לו מת בשבת וי"ט אוכל בשר ושותה יין אם ירצה דאין חיוב כ"כ שיאכל בשר ויין בשבת אבל מחוייב להתפלל וכן חייב לברך כל הברכות וחייב בכל המצות ומותר לילך לבית הכנסת ואם צריך להחשיך על התחום כדי לעסוק בצרכי המת ונ"ל דה"ה במקום שצריך להושיב גבאים לאחר מנחה להשוות בעד מקום קבורה חל עליו אנינות ליאסר בכולן משעה שמתחיל ללכת להחשיך ובי"ט ראשון אם רוצה לקברו ע"י נכרי אסור בכלן וכ"ש בי"ט שני שהוא בעצמו יכול לקברו דדינו כחול וחל עליו כל דיני אנינות ואפי' אינו רוצה לקברו כיון דכחול שויא רבנן ודוקא כשיכול לקברו אלא שהוא אינו רוצה אבל אם א"א לקברו מחמת אונס לא חל עליו אנינות דדמי למי שהוא בתפיסה ומ"מ דוקא ביום אבל בלילה דהיינו מוצאי י"ט א' כיון שאין דרך לקוברן בלילה מותר בכל דבר חוץ מללמוד תורה מפני שמשמח ומש"ה אסור שיאמר הגדה ש"פ שיש בו מדרשים אלא ישמע מאחר (ט"ז ס"ק ג' ובא"ח סי' תקמ"א במ"א סק"ח דלא כש"ך בס"קט) ומשמע דוקא בליל י"ט לא חל עליו אנינות כיון שאין קוברין בלילה אבל בחול חל עליו אנינות אפי' בלילה וכן ביום אעפ"י שיש קצת מניעה כגון שאין הגבאים מתקבצין מחמת איזה ענין אפ"ה חל אנינות ונ"ל דאם מת לו מת בי"ט בשחרית בשעת תפלה במקום שהמנהג להושיב גבאים ולא יכול לקבצם עד אחר התפלה לא חל עליו אנינות וחייב להתפלל דהוי כמו אונס ובמוצאי שבת יאכל בלא הבדלה ולא יתפלל ואם אינו יכול להתעסק בצרכי המת עד שתחשך או עד למחר יתפלל מבע"י של מ"ש וגם יקרא ק"ש עם הברכות שהרי רוב העולם מתפללים בכל יום ערבית מבע"י (בא"ח סי' ע"א בט"ז ס"קד) אבל המ"א ס"ס ק"ג וכ"כ א"ר דלא יקרא ק"ש וברכות מבע"י ונ"ל דיקרא ק"ש בלא ברכות ולאחר שיקבר המת יבדיל עד סוף יום ג' בשבת כדאיתא בחיבורי ח"א הל' שבת כלל ח':