אם התחיל להתפלל ונודע לו שהוא אונן נ"ל דיכול לגמור תפלתו כדין בכל הדברים דקיי"ל אם התחילו אין מפסיקין ועוד דכיון דעוסק במצוה דפטור מן המצוה (והא דהוצרך לתת טעם דאונן פטור מכל המצות משום כבודו של מת ול"א משום דעוסק במצוה היינו דבעוסק במצוה קיי"ל דאם יכול לקיים שניהם חייב וא"כ ה"נ למה לא יברך המוציא וכיוצא בו דא"א לפטרו מטעם עוסק במצות) ועוד נ"ל דיכול לגמור תפלתו כדרכו וא"צ לקצר בכל ברכה (כדין עומד ונזכר שהוא בעל קרי דהתם התחיל באיסור משא"כ כאן):
חכמת אדם · סימן קנ״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.