חכמת אדם · סימן קנ״א, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו ליתן גט ולמתנה ולענין כהן אם מותר לכנוס בבית שיש בו גוסס יש מתירין ויש אוסרין ומ"מ א"צ להקיצו ולהגיד לו כשיש גוסס כמו שצריכין להקיצו כשיש מת כדלקמן כלל קנ"ט וכן אם הגידו והוא ערום מותר להמתין עד שילבש עצמו ואח"כ יצא וקרוב הדבר לומר שא"צ לצאת כלל מבית שיש בו גוסס דדוקא לכתחילה אסור לכנוס אלא שנכון להחמיר ולצאת (סי' ש"ע ש"ך ס"קד וסי' של"ט):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.