הכל כשרים למול אפי' עבד אשה וקטן וערל ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ואם ישראל גדול שיודע למול הוא קודם לכלם. וי"א דאשה לא תמול דכתיב ואתה את בריתי תשמור ואשה לאו בת מילה היא וכן נוהגין להדר אחר איש אבל נכרי אפילו הוא מהול לא ימול כלל דכתיב המול ימול ודרשינן המל ימול אבל ערבי מהול הוי כאלו לא נימול וכן ישראל שלא נימול בקטנותו מחמת איזה סיבה ואינו מל א"ע במתכוין להפר ברית וכ"ש מומר הוא דומיא דנכרי ואם מלו א"צ לחזור ולחתוך אבל צריכין להטיף ממנו דם ברית (רס"ד):
חכמת אדם · סימן קמ״ט, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.