תינוק שמת קודם שהגיע להיות בן ח' וה"ה להגיע לבן ח' אלא שלא נימול בחייו מחמת איזה סיבה מלין אותו על קברו בצור או בקנה ואין מברכין על המילה אבל משימין לו שם לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים ואין עושין כן אפי' בי"ט שני של גליות דאסור לקבור ביו"ט הנפלים דאפי' לטלטלן אסור (שם סעיף ה) ולאחר ל' י"א דמותר לקברו ולהסיר ערלתו דדוקא נפלים אין קוברין אבל לאחר ל' קוברין אותי ע"י נכרי ומסירין הערלה ע"י ישראל וי"א דאפי' לאחר ל' מלינין אותו במרתף עד למחר (שם עיין בא"ח סי' תקכ"ו במ"א סק"ד וס"ק י"ט כ):
חכמת אדם · סימן קמ״ט, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.