חכמת אדם · סימן קמ״ט, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

תינוק שהוצרכו למולו תוך ח' מפני הסכנה לא מקרי מילה כלל. ויכול למול אותו אפילו נכרי אבל אם ישראל מל אותו תוך ח' דעת מקצת פוסקים דיצא והש"ך (בסי' רס"ב סק"ב ובסי' רס"ד סק"ו) כ' דפסול מדינא וכ"כ הב"ח דצריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית ומכ"ש אם נשארו ציצין המעכבים את המילה או שמל ולא פרע יגמור ישראל המילה ליטול הציצין או לפרוע לאחר שיתרפא (שם):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.