מי שקנה קרקע או שהניח מעות ומינה גבאים לקנות קרקע והפירות יהיה לעניים וקנו ונראה בעיני הגבאים שהוא תועלת לעניים למכרו מותרים למכרו ולקנות אחרת וכן להחליפו באחר ואפי' אם היורשים טוענים שרצונם שיקרא שם המקדיש עליו אינו כלום שהרי יכולים לפרסם ע"י הכרזות ועוד דבמקום שיש תועלת לעניים לא איכפת לן בטענה זו אבל למכרו ולהאכילו לעניים אינם רשאים שהרי רצון המקדיש היה שיהיה הקרן קיים (כ"כ בתשו' רדב"ז סי' תשל"ח שכן דנין מעשים בכל יום ואין מוחה בידם ופסק כן הל' למעשה וכ"כ הש"ך סי' רנ"א ס"ק ט' דבכלל נדרים והקדשות הולכין עפ"י אומדנא):
חכמת אדם · סימן קמ״ז, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.