חכמת אדם · סימן קמ״ב, ו׳

ואם הנותן העיסקא מתירא ורוצה להיות בטוח על הקרן יכול להתנות עם המקבל כל תנאי שירצה כגון להתנות עמו שלא ישמור הכספי' אלא תחת הקרק' ושלא יעסוק בהם אלא בעסק פלוני ואפי' מה שאינו כלל מנהג של המקב' להתעס' בו כגון אם דרכו לסחו' בסחור' יכול לתנות עמו שיעסוק דוקא במעו' שלו בהלואה על משכנות כסף וזהב ואם הוא חלפן בחילוף מטבעות יכול להתנות עמו שדוקא יהיה קונה סחורה ולמכור במעותיו או שיחלוף דוקא בביתו ולא ע"י אנשים אחרים כן נ"ל ובכל לילה יטמנם תחת הקרקע וכל כיוצא בזה מן התנאים שאפשר להתקיים אע"ג דהכל יודעים שאין כלל בדעת הנותן והמקבל להתקיים התנאי מ"מ מותר (סעי' ה') עוד יכול להתנות שלא יהי' נאמן לטעון שהיה לו הפסד מן הקרן כ"א ע"פי עדים כשרים המוחזקים לכל אדם לאנשים כשרים ושלא יהיו מקרוביו אפי' קרוב רחוק או ממחותניו שכ"ז דבר שאפשר שיתקיים התנאי (ע' בש"ך ס"ק כ') ושאם יעבור א' מן התנאים אזי כל האחריות על המקבל ושאם ירויח מ"מ צריך ליתן לו חלקו בריוח ואינו קרוב לשכר ורחוק להפסד דהא אם לא ישנה קרוב לזה כמו לזה ומ"מ מותר למקבל לשנו' לכתחלה ולא הוי כגזלן שהרי אין כוונתו לגזול אלא לטובת חבירו שירויח הרבה ואם מתירא שמא לא ירויח באמת והוא רוצה להרויח דווקא יכול להתנות עמו שלא יהיה נאמן לומר שלא הרויח כ"א בשבועה בנק"ח וקרוב הדבר שלא ישבע שמא לא ילוו לו עוד ואם מתנה עמו מתחלה שאם ישנה יהי' כל ההפסד עליו והריוח יחלוקו לא מהני עוד שיאמר לעצמו שניתי כיון שהתנה עמו (סעי' ה') ועיין בנוסח השטרות: