חכמת אדם · סימן קמ״ב, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

יכולין להתנות שאם ירצה המקבל ליתן לו סך קצוב למאה כפי שיתפשרו יהיה המקבל פטור משבועה ואף אם ירויח יותר יהיה הכל להמקבל אך כשיטעון זה שאינו מגיע לחלקו כפי מה שנתפשר עמו או שאינו מגיע לו ריוח אזי יהיה נאמן בשבועה ומ"מ צריך ליתן לו שכר טרחו כמו שכתבתי בסי' ב' ואין לחשוב זה לשכר טרחו דמאן יימר שיגיע על חלפו יותר ריוח ממה שנתפשר עמו (קו' סמ"ע וט"ז ס"ק ד'):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.