וכ"ז כשאחד נותן המעות והשני עוסק בשכר המעות אבל שנים שנשתתפו יחד וכל א' וא' נתן מעות ואפי' אם א' לבד מתעסק הוי כשותפין בעלמא וחולקין ההפסד והריוח באיזה ענין שירצו ואין חוששין משום ריבית (סוף סעי' ג' ומדלא חילק אם א' נותן יותר מחבירו מוכח דאפי' א' נותן יותר הוי כשותפין וכן מוכח בסמ"ג מ"ע סי' פ"ב הל' שותפין שכ"כ וז"ל אמר שמואל השותפין שהטילו לכיס זה ק' וזה ר' כו' ונתעסקו כולם בממון ובשערי ריף כתב שאף אם א' נתעסק בממון כן הדין כו' וכ"כ עוד שם בדף נ"ז והתימא שבח"מ סי' קע"ו לא הזכיר מזה כלום לא בש"ע ולא באחרונים):
חכמת אדם · סימן קמ״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.