הפוסק על השער צריך שלא ירויח בדבר כלום כגון שאם מנהג שהלוקח נותן שכר סרסור צריך ליתן לו וצריך שינכה למוכר החסרון שראוי לאכילת עכברים או מתפזרת לפי המדה והזמן כמבואר בח"מ סי' רצ"ב (סעיף ה'):
חכמת אדם · סימן קמ״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.