בד"א דאין פוסקים עד שיצא השער ה"מ כשאין למוכר פירות בביתו אבל אם יש למוכר אותו הסחורה יכול לפסוק עמו אפי' בזול גדול ודוקא כשכבר נגמר קצת מלאכתו אפי' חסר עוד ב' מלאכו' כגון לפסוק על הגדיש שכבר נתיבשו בחמה ואע"ג שחסר עוד לדוש ולזרות כיון שאינו חסר אלא ב' מלאכות מותר אבל אם חסר ג' מלאכות אפי' אם אין בידו לגמרו אסור ודוק' שיש לו כפי שיעור מעותיו מאותו המין שכל אדם יכול למכור פירותיו וסחורותיו בזול והרי נקנה מיד ללוקח ואפילו מכר אח"כ המוכר מה שהיה בידו חייב ליתן ללוקח כפי מה שהוא שוה בשעת פסיקה (סעיף ד' ובש"ך ס"ק א'):
חכמת אדם · סימן קמ״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.