הפוסק על הפירות ובשעת הפרעון נתיקרו י"א דאסור לשום אותן אז בדמי' ולקבל עבורם מעות דכיון דמעות נתן וגם מקבל מעות יותר ממה שנתן מחזי כריבית (רשב"ם) ויש מתירין (ר"ת) גם בזה כיון שהפסיקה היה בהיתר אמרינן מה לי הן מה לי דמיהן אבל פירות אחרים לכ"ע מותר לקבל עבורם (סעיף ו'):
חכמת אדם · סימן קמ״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.