לא מבעי' דמותר לפסוק עמו שיתן לו חיטין כל השנה כשער של עכשיו אלא מותר לפסוק עמו אפי' כשער הגבוהה ר"ל שאם יוזלו יתן לו כשער הזול כגון שעכשיו נמכרות ד' סאין בסלע מותר לפסוק עמו שאם יוזלו ויהיה י' סאין בסלע יתן לו י' סאין בסלע ולא מחזי כריבית שהרי זה לא לוה לו חיטין אלא שנתן לו מעות מזומן ואלו היו מעותיו בידו באותו זמן היה יכול לקנות י' סאין בסלע אע"ג דאמרינן דהוי כאלו הקנה לו המוכר החיטין זה דוקא לענין ההיתר שמותר לפסוק עמו דכיון דכ"ז אינו אלא ריבית דרבנן כיון שהוא בדרך מק"ומ הקילו רבנן וגם מש"ה לא חיישינן מה שהוא קרוב לשכר ורחוק להפסד כיון שאין כאן הלואה כלל ואם נתן לו מעות בסתם ולא פסק עמו כשער הגבוה נותן לו כשער שהיו שוין כשנתן לו המעות ומי שחוזר בו צריך לקבל מי שפרע שהרי קיבל הכסף ואם היה שם קנין אחר אין יכול לחזור בו ואם היה שליח לאחרים אינו נוטל אלא כשער הזול או מחזיר דמים וא"צ לקבל מי שפרע דהשליח פשיטא דפטור דלאו דידיה הוא והמשלח יכול לומר לתקוני שדרתיך כו' והיה לך לפסוק כשער הזול (סעי' ז' ובט"ז):
חכמת אדם · סימן קמ״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.